המכחול נשאר מחוץ לסטודיו. מרגרט מציירת בידיים, במקלות עץ ובמחטים מדויקות בעובי 0.25 מ"מ בלבד. התהליך מתחיל הרבה לפני שהיא נוגעת בבד, כשהיא שוקעת במקום שמעורר בה השראה: באור שלו, בהיסטוריה שלו ובמרקם שלו.
הזהב הוא הגיבור של ציוריה. בסדרה Oniriks עד חמישה גוונים של זהב תופסים את מרכז הקומפוזיציה, ובהם זהב 24 קראט המומס ישירות בצבע. נקודת המוצא הייתה ביצת פברז'ה: הציור משתנה לאט עם זווית ההתבוננות ועם אור החדר.
הסדרה החדשה ביותר שלה, Nebrissa, נולדה משהות בעיר האנדלוסית לבריחה, שנקראה בתקופה הרומית Nebrissa Veneria. האור של עמק הגוואדלקיביר וזיכרון הטקסטיל האנדלוסי הביאו לפלטה ארצית יותר.
עבודותיה הגדולות תלויות בווילות במרבלה ובדירות בפארק אווניו בניו יורק, ורבות מהן נוצרות בהזמנה עבור חלל מסוים.
„אני מציירת כמו שרוקמים: בידיים ובדיוק של המחט.”
האספנית
מרגרט ידועה גם כאספנית של משי עתיק מהמאות ה-18 וה-19 ושל צעיפי מנילה, והשתתפה בקמפיינים לשימור צעיף המנילה בספרד. „העיקר הוא שהצעיף יחבק את מי שעוטה אותו.” גם ציוריה מבקשים לעטוף את המתבונן.
לצפייה בעבודות (באנגלית)
כתבה במגזין האמנות הספרדי Arte.News (בספרדית)